ביקורת עצמית יכולה לרסק אותך נפשית, ורק תגדיל את הסיכויים שתיכשלי פעם אחר פעם, בטח אם מדובר בתהליך ירידה המשקל.
אבל רגע? אם אני לא אהיה קשה עם עצמי אם חרגתי עם האוכל, או נישברתי ואכלתי פיצה, אז אני אחזור על זה שוב ושוב..
האמת היא שזה בולשיט!
תחשבו על זה רגע, אני בטוח שבכל הפעמים שכעסתם על עצמכם, צלבתם את עצמכם, עשיתם ועדת חקירה לעצמכם, ובנוסף להכל דאגתם להזכיר לעצמכם עד כמה אתם גרועים, חסרי עמוד שדרה, לא יודעים לקבל החלטות, לא יודעים להתמיד, מתחילים משהו ולא מסיימים, ועד כמה כולם צדקו שאמרו שאתם פשוט חלשי אופי ובלי כוח רצון.
אוקיי, מה עזר הכעס הזה?
לאן הביקורות הזו קידמה אתכם?
אחרי כל הצליבה שעשיתם לעצמכם, הורדתם את הערך העצמי שלכם, התחלתם להאמין שאתם כאלו גרועים, ובאמת אולי צדקו, ומכאן סללתם לעצמכם את הדרך לבור תחתית.
אז מה כדאי לי לעשות?
אופציה ראשונה: לקבל את העובדה שאתם בני אדם, וחריגות ונפילות יהיו תמיד חלק מהחיים שלכם, ותלמדו לחיות עם עצמכם בשלום.
אופציה שנייה: אם אתם מזהים דפוס התנהגות שמעכב אתכם מלהשיג את המטרות שלכם, השתמשו בביקורת בונה ואמיתית מבלי לצלוב את עצמכם.
השתמשו בשאלות כמו: איך הייתי יכול למנוע את הסיטואציה הזו מלכתחילה?
מה אני יכול לעשות בכדי שלא אכנס למצב שמראש אני יודע שאאבד שליטה?
איך אתכנן את היום בצורה נכונה יותר?
אני מציע להשתמש בדף ועט, ולרשום את השאלות והתשובות שלכם מתוך הסקת המסקנות שהסקתם.
ביקורת כזו באמת תקדם אתכם, ותעזור לכם לפתור את הכשלים שלכם. משום שהיא לא מתעסקת בכם כבני אדם, אלא בליקויים שצריך לתקן ולשפר.
