את כבר במצב שאת חייבת דיאטה, את מרגישה שאת חלשה בידיים וברגליים, והבטן לא חזרה לעצמה אחרי ההריונות.
את מחליטה שזהו! את חייבת להתחיל להתאמן, ולדאוג לגוף שלך, לבריאות שלך ולמראה שלך.
את כמובן נרשמת למסגרת אימונים, ומתחילה להתאמן בשיא המרץ. את מגיעה לפחות 3 אימונים בשבוע, ואחרי שבועיים את אפילו מעלה ל4 אימונים בשבוע ואולי גם 5.
ככה עוברים להם חודשיים הכי מטורפים שהיו לך אי פעם. את מרגישה הרבה יותר טוב, ירדת במשקל כמה ק"ג, והבטן נכנסה קצת פנימה.
אבל אחרי חודשיים בערך, השגרה חוזרת להכות בך: העומס בעבודה מתחיל להיות בלתי נסבל, בעלך חוזר הביתה מאוחר ואין מי שישמור על הילדים, ואז מגיעים החגים הניקיונות והבישולים, וכמובן החופש הגדול והילדים חוגגים לך בבית ואת לא מוצאת שום פיתרון איתם.
ואחרי חודשיים את מורידה את כמות האימונים לפעמיים בשבוע, ואומרת לעצמך: "איך שירגע קצת העומס, אני אחזור לתת בראש" אבל אז הפעמיים בשבוע הופכים לפעם בשבוע, ואז פתאום: בום, כבר שבוע לא עשית אימון.
ואז השבוע הופך לשבועיים ולחודש, ואת מחליטה: די! חבל לי על הכסף של המנוי, שכל הטירוף הזה יסתיים אני אחזור להתאמן.
אבל מה שקורה בפועל שעוברים החודשים, והטירוף רק הולך וגדל, והחודשים נהפכים לשנה ושנתיים, ואת עדיין מזניחה את עצמך, את הבריאות שלך, וכמובן המשקל ממשיך לטפס ולטפס, ולאחר שנתיים של הזנחה, את כבר מיואשת, לא טוב לך!
לא טוב לנפש שלך, קשה לך להסתכל על עצמך במראה, ואת מרגישה שהבריאות שלך רק הולכת ומדרדרת..
ואז, את נזכרת בחודשיים ההם שהתמדת והגעת לפחות 3 אימונים בשבוע.. את נזכרת בתחושה שזה עשה לך בנפש, את נזכרת איך הימים שלך בתקופה ההיא היו מלאים באנרגיה, ואת נזכרת איך רזית והתחטבת וכמה מחמאות קיבלת.
אבל איפה.. את כבר לא במצב הנפשי, והפיזי להניע את עצמך להתחיל את הכל מחדש..
אז רגע לפני שזה קורה: תקשיבי למה שיש לי לומר לך:
לא רק את נמצאת במירוץ החיים. כולנו נמצאים שם.
לכולנו יש את העומס המטורף בעבודה, לרובנו יש ילדים, ולכולנו יש את הימים שיש פחות חשק לצאת לאימון.
אבל ברגע שהתחלת להתאמן פשוט אסור לך לעצור ולוותר!
כי את כל מה שכתבתי בפוסט, כתבתי מתוך ניסיון עם מאות נשים שעברו אצלנו בסטודיו ופשוט עשו את טעות חייהן (חלקן הגדול חזרו להתאמן והבינו את הטעות)
את חייבת להבין שלא תמיד יתאפשר לך להגיע 3 או 4 אימונים בשבוע. יהיו שבועות שבהן את תהיי פנויה יותר פיזית ונפשית, ויהיו שבועות שפחות.
פחות לא אומר לעצור!
האימונים חייבים להישאר כל הזמן בתודעה שלך וכמשהו שהוא חלק משגרת החיים שלך.
הרבה יותר קל לעלות מ2 אימונים ל3 או 4 אימונים בשבוע, מאשר לחזור אחרי חצי שנה או שנה ללא פעילות כלל.
שאת מפסיקה להתאמן את מוותרת על:
החיוניות שלך והאנרגיות שלך ביום יום
על הנפש שלך
על הבריאות שלך
על המראה והמשקל שלך
על זמן האיכות הפרטי שלך
על התפקוד השוטף שלך
כמובן שאת רוצה את כל אלו ביום יום שלך, אף אחת לא רוצה להיות במשקל עודף, חסרת אנרגיה, להתעסק בכולם ולא בעצמה,וללא זמן איכות פרטי.
יש המון נשים מאוד עסוקות שמתאמנות על בסיס קבוע במשך שנים.
הן פשוט הבינו את החיים, ולא מוותרות לעצמן בכל פעם שטיפה קשה, או החיים עמוסים, פשוט משחררים מידי פעם את הדוושה מהגז, ושמתאפשר לוחצים שוב
