אני יודע שקשה לך!
את החלטת אחרי תקופה ארוכה להתחיל סוף סוף להתאמן, וחזרת הביתה עם כל השרירים כואבים, ופתאום האימונים לא נראים ורודים כל כך…
אני יודע שקשה לך כי את מתאמנת כבר פרק זמן מכובד, אבל עדיין את לא מצליחה להשיג את התוצאות שלשמן התחלת להתאמן.
אני יודע שקשה לך כי את באמת שומרת על התזונה אבל אז מגיע יום או יומיים שבהן לא הצלחת לעצור את עצמך, ואחרי כמה דקות את בטוחה שהלכה לך הדיאטה..
אני יודע שקשה לך כי יש לך ימים כל כך מאתגרים, בעבודה, בבית עם הילדים, אולי עם הבעל, והדבר האחרון שאת רוצה זה לקום לאימון ולהשקיע בעצמך…
אני יודע שקשה לך כי יש לך ימים כל כך עמוסים נפשית ורגשית, וכל מה שבא לך זה ליפול על חבילת השוקולדים הראשונה בארון או חבילת הגלידה במקפיא.
אני יודע שקשה לך כי את לא תמיד מבינה מה את עושה ואת נמצאת במצב של חוסר אונים, ולא מבינה איך מתקדמים מכאן…
אני יודע שקשה לך כי אם זה היה קל, כולן היו בריאות, חטובות ובכושר שיא.
אני רק רוצה לבקש ממך דבר אחד: אל תעצרי. גם אם הכל נראה קשה מתיש וחסר תקווה, אל תורידי את הרגל מהגז.
לעיתים את תתקדמי לאט יותר ולעיתים מהר יותר, אך אף פעם אל תעצרי.
כי בסופו של דבר הענין הוא מאוד פשוט: ״לכולנו יש קשיים, וכולנו נלחמים באתגרי החיים, ההבדל בין הנכשלים לבין המצליחים, שהמצליחים מצליחים להתעלות ולהגדיל את עצמם מעל הקשיים ובכך לנצח, ואילו כל השאר נותנים לקשיים להתעלות מעליהם ובכך להפסיד את משחק החיים
